בגוף ראשון, שלוש שנים 3>

ביולי 2015, לפני שלוש שנים, יצא לאויר העולם הספר "בגוף ראשון", אסופה של סיפורים אוטוביוגרפיים. אחד מהם שלי. 
את הוצאת הספר הובילה ביד רמה העורכת והכותבת שלומית ליר, בלעדיה זה פשוט לא היה קורה. 
בספר שמונה מסות: "כתובה" של שלומית ליר המתארת את נישואיה המשתרגים באהבתה לספרות; "ימים של דם", בה אני מספרת על הפלה שעשיתי בניגוד לכל הציפיות; "איזו גיבורה סעידה" של אירית דלומי, החוקרת את שורשי הפחד, וצמיחתם מתוך אהבת אם ובתה; "החייאה" של יעל בנקירר המגוללת את בחירתה להפסיק לעסוק בפסיכיאטריה; "הנץ פקעות החשיבה: מהפרעה למסוגלות" הפורשת את התמודדותה של הכותבת מיכל אבנון עם דיסלקציה; "תאכלי, זה בריא" של נטלי ברוך הבוחנת את מערכת היחסים של הכותבת עם אוכל; "לבן מבחוץ, צהוב מבפנים" המספרת את קורותיה של אפרת קנול כמדריכה סטרייטית בארגון להטב"קי; "אולי כבר יכולה לסלוח?" של זוהר זר הפורמת את מערכת היחסים הסבוכה שלה עם אביה האלים. 
כל מסה עומדת לבדה, אבל כוחה של האסופה היא בהצטברות של המסות ובהדהוד שלהן זו לתוך זו . הספר יצא בהוצאת פרדס והודפס בשלוש מהדורות.
ולכבוד יום ההולדת השלישי, מצרפת ראיון שאני ושלומית נתנו לקראת יציאת הספר אצל גל גבאי. 






תגובות

רשומות פופולריות