חיפוש
  • סמדר זמיר

הרצאה מתוך הכנס סרט משלה/ אוניברסיטת אילינוי, 2017

פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה – מקרה בוחן של שינוי מגדרי בהתהוות


תודתי לליאור אלפנט, יו"ר פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה, חברה וקולגה, מעומק לב, על העזרה הרבה בהכנת ההרצאה.


ברצוני להציג ולבחון את נסיבות הקמתו, פעילותו והשגיו של פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל כגוף שמייצר שינוי במעמד האישה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. בתוך כך, ברצוני לדון בייחודו של הפורום כגוף פמיניסטי הפועל בתוך עולם האמנות, הנוטה להפריד עצמו מסוגיות חברתיות ובהן סוגיות של מגדר.


פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה - מה? מתי? איך? מי? ולמה?

בשלהי 2012 חבורה של יוצרות קולנוע ניהלה תכתובת מייל סביב השאלה: האם העובדה שרוב הלקטורים הם גברים פוגעת בסיכויים שלנו כנשים לקבל תמיכה לסרטים שלנו? וכל שכן, לשאול אותנו שאלות מטופשות בפרזנטציות? או במילים אחרות – האם גברים יודעים לקרוא תסריטים של נשים? התכתובת הסוערת הביאה למסקנה שדרוש שינוי. חייב שתהיינה יותר נשים בלקטורה ואנחנו צריכות לדאוג שזה יקרה. תוך מספר ימים נקבעה התכנסות אליה הוזמנו נשים נוספות שהרגישו שהתעשיה המקומית זקוקה לשינוי. בין היתר, אני דיברתי על הצורך בקידום נשים באקדמיה הן כמרצות והן כנשים שהיצירות שלהן נלמדות. תשעה חודשים מאוחר יותר, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי העשירי, והאחרון יש לומר, לסרטי נשים ברחובות, נוסד רשמית "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל".


מטרות הפורום כפי שנוסחו בהמשך הן:

לאגד את הקולנועניות ויוצרות הטלווזיה בישראל, לייצג, להגן ולקדם את האינטרסים המקצועיים,

האמנותיים והכלכליים שלהן בפני כל גוף או מוסד הקשורים לקולנוע וטלוויזיה בישראל. לדאוג לשוויון

הזדמנויות לעוסקות בכל מקצועות הקולנוע והטלווזיה בישראל, להילחם ולמגר את האפליה

מרובת השנים בחלוקת המשאבים ולחייב מערכות לקטורה בישראל לייצוג שיוויוני של נשים וגברים בשורותיהן.


סרט משלה - כרזת הכנס

בין השנים 2013-2016, רשמו חברות הפורום את ההישגים הבאים:


1. הפקת חוברת המפרטת קורות חיים של נשים שניסיונן המקצועי מספק בכדי שישמש לקטוריות. החוברת הוצגה למנהלי כל הקרנות לצד דרישה שמחצית מהלקטורים יהיו נשים. בחלק מהקרנות סוכם כי שילוב הלקטוריות יתבצע כאשר בסבב אחד יהיו שתי נשים וגבר ובסבב העוקב שני גברים ואישה. לפי הידוע לנו, עקרון זה נשמר, אם כי אינו מעוגן בתקנה כלשהי.


2. אתר האינטרנט "המבקרות" עלה לאויר. האתר הוקם על ידי ליאור אלפנט, לימור פנחסוב ומרלין וניג והוא מביא ביקורת קולנוע פמיניסטית.


3. הפקת סרטונים קצרים שמטרתם קידום שיח פמיניסטי בתעשיה בינהם גרסה ישראלית למבחן בצ'דל, הבוחן ייצוג של נשים בסרטים, ועוד.


4. קיום כנסים בהם נערכות הקרנות מיוחדות, פאנלים והרצאות בהשתתפות קולנועניות ותיקות וצעירות. בתוך כך יש להזכיר את כנס "שוות" שנערך במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות 2013 ואירח מרצות ויוצרות בכירות מהזירה המקומית והבינלאומית.


5. הקמת וביסוס קבוצת פייסבוק של פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה המונה קרוב ל-3,000 חברות. הקבוצה משמשת קרקע פוריה לדיון על קולנוע מפרספקטיבה פמיניסטית ומאפשרת יצירת שיתופי פעולה, כך למשל בעמוד הפייסבוק נוצרה קבוצת יוצרות שהפיקה את סדרת רשת. בנוסף, בעקבות שרשור בעמוד הקבוצה החלה להרקם תוכנית ג'נדרמיינסטרימיניג ללימודי קולנוע בבתי הספר התיכוניים.


6. העלאת הנושא של פגיעה מינית בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בכנסת ישראל וניסוח אמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בשיתוף איגודים מקצועיים נוספים וחברות כנסת ובהתאם לאופיה המיוחד של תעשיה זו.


7. שיתופי פעולה עם ארגוני נשים אחרים לטובת אירועים והקרנות סרטים, בינהם עמותת אחותי, הפורום הפמיניסטי בספיר ועוד. מתוך שיתופי פעולה אלה נוצרה למשל מסגרת "פוקוס נשים", שאני אוצרת, בפסטיבל קולנוע דרום במהלכו מתקיימות הקרנות של סרטי נשים והרצאות, וכן המסגרת "אחיות לסרט" המקרינה אחת לחודש סרט של אישה ומקיימת אחריו קיו אנד איי עם יוצרת הסרט.


הפורום זה מכבר קנה לו מעמד של איגוד מקצועי לכל ענין ודבר, והוא נדרש להגיב בעיתונות לסוגיות שונות הקשורות למעמדן של נשים כעובדות בתחום הקולנוע והטלוויזיה (למשל סביב פרסום פרשות של תקיפה מינית בתעשייה) כמו גם לשאלות של ייצוג של נשים וסוגיות נשיות על המסך (למשל מה אפשר ללמוד מריבוי סצנות אונס בקולנוע).


את פעולות הפורום מובילות חברות ועד הפעולה של הפורום: היו"רית ליאור אלפנט, לימור פנסחוב, יסמין קיני, יעל קיים, נורית ג'ייקובס יינון, לי גילת ואנוכי, סמדר זמיר. חשוב לומר כי מראשית דרכו זכה הפורום לתמיכתן ועידודן של ענת שפרלינג מייסדת עמותת "נשים בתמונה" ומקימת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות ובמאית הקולנוע הפמיניסטית מיכל אביעד, אשר פעילותן רבת השנים היא שהכשירה את הקרקע להקמתו של הפורום.


פעילותו וקיומו של הפורום דרושות משום שתעשיית הקולנוע בישראל, כמו בעולם כולו, מנוהלת על ידי גברים. אמנם יותר ויותר נשים משתלבות בעמדות מפתח כמנהלות קרנות וערוצי טלוויזיה, ואולם בפוזיציות היוקרתיות ביותר כמו גם בצמתים של סמכות הכרעה, יושבים גברים. כלומר, רוב מנהלי המחלקות באקדמיה, המרצים הבכירים, מנהלי הקרנות, מנהלי הערוצים והיוצרים הם גברים. ואף על פי כן בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ישנה רתיעה אמיתית מקביעת חוקים ותקנות שייקבעו תיקון אפליה. התפיסה הרווחת היא שיש לתמוך בסרטים על פי "האיכות שלהם" ולקדם אנשים על פי "היכולות שלהם". ומכאן, חלוקת כספים או מינוי מקצועי, על פי מאפיין זהותי, מגדרי או אחר, לא רלוונטית לא כל שכן מסוכנת לביצוע היצירתי או הניהולי. עמדה זו כמובן מתעלמת מכך שבכל מקרה תעשיית הקולנוע והטלוויזיה מוטית מבחינת פרמטרים זהותיים רבים ולענין זה השפעה עמוקה על התוצרים האמנותיים.


פייר בורדייה טוען כי האמנות שבויה בשיח על "הכשרון האמנותי" כאילו היה בלתי תלוי באינטריגות, אינטרסים, אופנות, טעמים אישיים ושאר מאפיינים של יחסי כח חברתיים. התפיסה של שדה האמנות את עצמו כאוטונומי ומנותק מהקשרים חברתיים, כפי שמתאר בורדייה, פוגעת בסיכויים לחולל שינוי ביחסי הכח המעצבים אותו ולמעשה משמשת שומר סף של ההגמוניה והאליטה, המנהלת את עולם האמנות, כמו גם של היוצרים היונקים מהן. בתוך כך, נדחות על הסף שאלות של אפליה אמנותית על רקע מוצא, גאוגרפיה, דת, גיל וכמובן מגדר.


בהתבסס על ראיונות שערכתי וקריאה באינספור ראיונות וכתבות בעיתונות, אין ספק שתעשיית הקולנוע בישראל עוצבה, כפי שמציעה ג'ואן האקר, מתוך תהליכים מוטי מגדר. מאפייני מגדור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל הם: הרתעות של משקיעים להפקיד את כספם בפרויקט שמובילה אישה; אי התאמתה של התעשייה והדרישות המקצועיות לאמהות; נורמות סקסיסטיות ואפליה מובנית בתעשייה שהופכות את סביבת העבודה לקשה עד בלתי- אפשרית עבור נשים רבות; מוסכמות והגדרות של 'הסיפור הטוב' שהוא לרוב סיפור על גבר מנקודת מבט של גבר ועוד.


חשוב לומר שמדובר באפליה ממוסדת אם כי לא מתוך כוונות זדון, אלא מתוך מסורת של תרבות גברית שמדירה נשים. ואולם, מסורת היא איננה גזרה משמיים. אפשר בהחלט לשנות את התמונה. כדי לטפח את השתתפותן של נשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ולאפשר לנו לפתח קריירות משמעותיות, הממסד חייב להוביל מהלכים של חלוקת כספים שיויונית, ייצוג הולם בעמדות כח והליכים נוספים של הטמעה מגדרית בתעשיית הקולנוע הגברית.


אני רוצה לסכם,

פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל מעלה למודעות את האפליה הקיימת כלפי נשים בתעשיה זו ואת מאפייניה הייחודיים וכן מנכיח את הישגי הנשים בתעשיה, בעבר ובהווה. כך הוא מרחיב את האפשרויות המקצועיות העומדות בפנינו. בנוסף, באמצעות מגוון הפעילויות שיזם ויוזם, הפורום מציע ויוצר מודל של ג'נדרמיינסטרימינג, המתאים את התעשייה בהדרגה לצרכי נשים ועושה להן בה מקום של ממש. ולבסוף ועל משקל האמרה הידועה You can’t be what you can’t see מציע הפורום רולמודילנג של יוצרות שנאבקות על זכותן ליצור, לאו דווקא כאינדיבידואל, כי אם כקהילה של יוצרות הפועלות להשגת צדק- מגדרי, כמו גם כאלה המביאות למסך ייצוגים חדשים של נשים, שטרם נראו בקולנוע הישראלי. כך, עקב בצד אגודל, מהווה הפורום שחקן מרכזי בשינוי מעמדה של האישה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל, על המסך ומאחורי המצלמה, בעמדות בכירות וזוטרות, לנצח.


תוכנית הכנס המלאה

12 צפיות

© 2023 by The New Frontier. Proudly created with Wix.com