אי שם במרץ 2013 התכנסנו כדי לציין ולחגוג בסינמטק תל אביב את יום האישה. בעידודה של ענת שפרלינג, המנהלת המיתולוגית של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות, הכנתי מצגת עם נתונים מגדריים על חלוקת כספי הקרנות לסרטי קולנוע עלילתיים בישראל. בעשר אצבעותיי ליקטתי מתוך דו"חות פילת את סכומי הכסף שהושקעו בסרטי עלילה שביימו נשים מסך התקציבים נכון לשנים 2001-2009.
הנה העמוד החשוב ביותר במצגת:
אני חיית במה, אבל באותו יום, הנשימה נעתקה והקול רעד. זה לא קרה לי לפני זה או אחר כך. משהו בחוויה הזו של לשים את התחושות במספרים הרגיש אחרת. לכמת הרגשה למשהו אמפירי, ענייני, שאי אפשר להתווכח איתו. נתונים הם כלי חזק וחשוב במאבק הפמיניסטי ואני תמיד שמחה להשתמש בהם וללמוד אותם.
מאז אותה ספירה, אני עוברת תהליך מפותל ומורכב, ברמה האישית והמקצועית, סביב היחס שלי לכסף והיחס של כסף אליי בפרט ולנשים בכלל. לכן כשחשבתי על ארוע משלים להקרנת על כיסא הבמאי יושבת אישה בפסטיבל סרטי נשים בירושלים, היה נראה לי אך טבעי לכנס מועצת חכמות לדון בקשר שבין קולנוע, נשים וכסף.
את הפאנל מנחה חוקרת המגדר פרופסור רונית קרק ומשתתפות בו מנהלת קרן הקולנוע הישראלי ליסה שילוח עוזרד; הבמאית ויו"ר איגוד הבמאיות והבמאים לימור פנחסוב; המפיק והאגדה מ"דרומהפקות" אלעד פלג ואנוכי. בפנים מסתתרת הפתעה נוסטלגית מימי הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות וגם קטע ראיון מקסים עם הבמאית לי גילת הנפלאה שנשאר על רצפת חדר העריכה.
צפיה מהנה!